להיפרד זו לא החלטה פשוטה. בעיקר כאשר מדובר בפירוק התא המשפחתי, בחלוקת רכוש, בכניסה להליכים משפטיים, בשינוי ההרגלים, בבדידות שאולי מצפה, כל אלו מקשים על ההחלטה האם להיפרד או לא, להלן שלושה צעדים שיעזרו לגבש החלטה: 

נסו להבין את התרומה השלילית שלכם למערכת היחסים המתסכלת: יש לכולנו נטייה טבעית להפנות אצבע מאשימה כלפי הצד השני, לחפש אשמים בצד השני ולמקד את האחריות בצד השני. אך אם תתעמקו לרגע תראו שבאותה המידה שבן הזוג "רב אתכם" גם אתם "רבים" איתו מנגד. באותה מידה שבן הזוג מעביר עליכם ביקורת גם אתם מבקרים בחזרה.  

כשאדם אינו מבין את תרומתו השלילית ליחסים ומתגרש הוא עלול למצוא עצמו חוזר על אותן הטעויות בקשר הזוגי החדש ועלול להכנס למעגל שלא ניתן לצאת ממנו. גם אם החלטת להתגרש נסה/נסי להבין מה הייתה תרומתך השלילית לקשר ומה לא תעשו בקשר הבא על מנת שגם כאן לא תכשלו.

שנו התנהגות כבר מהצעד הראשון השלילי של הצד השני

קל לנו להגיד לעצמנו שהצד השני בחר לצעוק, בחר במילים פוגעניות ומשכך נשאבנו גם אנו לשם. תפנימו ותבינו שאנחנו השולטים הבלעדיים על התנהגותנו. ככל שנשלוט ונבחר להגיב אחרת ולהיות מאופקים כך גם נשפיע על הצד השני ונוכל לעצור את מפולת השלגים כשהיא קטנה.

נהגו בנדיבות ומכל הלב. כאילו זה עתה הכרתם את האדם שלצדכם ואתם מאוד מעוניינים לשמר את הקשר הזה. תמיד תבחנו איך לעשות טוב לבן/בת הזוג, איך לעשות את מה שהוא מבקש (במידה שלא פוגע בעקרונות המאוד חשובים שלכם), איך אתם נוהגים בכבוד, איך אתם מכילים ביקורת ולא מחזירים ביקורת נגד. 

התמידו בזה ובחנו את זה במשך מספר שבועות. ייתכן שתראו שינויים מרחיקי לכת. ייתכן שכשתנהגו בשליטה על פיכם, לבכם ומעשיכם תהיו חופשיים להתנהל בקשר והצד השני יבחין בשינוי האדיר.

זה לא קל לעשות את המאמץ האדיר הזה, הרבה יגידו לעצמם: "אבל למה אני? שהוא/היא יתאמצו בשבילי", ובכן הגישה הזו מיועדת למי שבאמת רוצה את הקשר הזוגי הבריא. יש לגלות מידה גדולה של הקרבה, של איפוק, של שליטה, זה מיועד לאלו שבאמת רוצים.

בחנו בכנות את מכלול הקשר ואת בן/בת הזוג שלכם ואחר כך הסיקו מסקנות

הסתכלו בצורה נרחבת על הפוטנציאל של הקשר הזוגי.

אם צריך אפילו ערכו רשימה: מה אני מקבל מהקשר הזוגי? מה טוב בקשר הזה? 
מה אין בקשר? מה לעולם לא יהיה?
לא פשוט לערוך עם עצמכם בחינה שכזו. זה מצריך מכם כנות אמיתית והשלמה עם מה שיש ובעיקר עם מה שאין. תרשו לעצמכם להפתח לחשוב על הדברים "מלמעלה" ורק אז תוכלו לדעת האם אתם באמת רוצים לממש את הפוטנציאל של הקשר או שה"אין" גובר משמעותית על ה"יש" ואז תוכלו לקבל החלטה פשוטה יותר לכיוון של פרידה.  

שתפו את בן/בת הזוג בלבטים שלכם 
הרבה אנשים עוברים לבד את ההליך הנפשי והרגשי הזה עם עצמם, אינם משתפים את בן/בת הזוג וכשמתקבלת בלבם החלטה על פרידה זה יכול להחשב כלפי הצד השני כ"רעם ביום בהיר".  שתפו אותם, גלו את רגשותיכם, גם אם זה יהיה קשה לצד השני, ייתכן כי הצד השני יבין שהקשר הזה לא יהיה לנצח וכי עליהם להתאמץ על מנת לשמור עליכם ועל הקשר. לפעמים התחושה של אובדן עתידי יכולה לעורר בבני הזוג שלכם דחף לשינוי, רצון להגן על הקשר.

אם בכל זאת מחליטים להיפרד נסו לבחון כיצד אתם עושים את זה בדרך הכי פחות פוגענית, שמרו על הכבוד של בן/בת הזוג ונסו להגיע להסכמות. בכל זאת, בחרתם בבן/בת הזוג, חלקתם איתו/איתה שנים מחייכם, הקמתם משפחה, צברתם זכרונות, נסו להפוך את הפרידה לענין של בחירה חופשית ולא כפייה פוגענית.